עשור למותו – יום 9

נתן וצפירה בתכנית של ערוץ 1ערב לפני יום השנה. אני חושב על נתן. על הרגעים שבחרתי לגולל כאן, מתוך רבים. ועל הרגעים שאני מעדיף לא להיזכר בהם, ושלא ראויים להיזכר כאן. מוקדם יותר היום שוחחתי בטלפון עם רעייתו הראשונה, אם ילדיו, צפירה, המתגוררת עד עצם היום הזה בקיבוץ שריד. בגיל 88, צלולה לגמרי, זוכרת בעל פה את מספר הטלפון ואת הכתובת שלי – ועושה בהם שימוש, סיפרה לי שהיא תדליק מחר נר לזכר נ-תן, במלעיל, כמובן (כך הוגים את שמו כל אנשי העמק). סיפור חייהם המשותפים והנפרדים סבוך ומורכב וטעון מעין כמוהו, ואיני יודע אפילו קצה-קצהו, וגם לא מעוניין להיכנס למקום הזה. אבל בגילה המופלג היא מצאה בלבה את היכולת להבליג, ועל כך אני מלא הערכה כלפיה. היא כתבה דבר-מה לזכרו של נתן, שמשקף במעט את מורכבות היחסים, והבטחתי לה שאסייע בהפצתו. אני חושב שזו הזדמנות טובה לקיים את ההבטחה. הנה האפילוג שהקדישה צפירה לאהוב-נעוריה, נתן – "שושנת המים שלי". גם אני אדליק מחר נר, ובהזדמנות קרובה אקפוץ לביקור בקריית שאול. תודה, צפירה.

מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s