נתן בצ'אט עם גולשים

downloadבנובמבר 2003, חודשים ספורים לפני מותו, התארח נתן יונתן בפורום מוזיקה עברית ב"וואלה". האירוח התבצע מביתו של נחצ'ה היימן, בסיוע הילה גלעדי שהקלידה את תשובותיו של נתן. סדר ההודעות – פחות או יותר – לפי הסדר שבו נשלחו בפורום. ניהלה את האירוח: דודה מותק. שמות המשתתפים הם הכינויים שעמם התחברו לצ'אט.


natan-o4דודה מותק: הרשו לי לאחל את ברכת ברוך הבא המסורתית לאורח שלנו נתן יונתן ולהודות לו על שטרח והגיע, ונמצא איתנו כאן מוכן ומזומן לענות על השאלות שלנו.
בהזדמנות זו תודה מיוחדת מאוד לנחצ'ה היימן ולורד שמארחים את נתן יונתן ואת הילה שלנו.
זהו . אפשר להתחיל… ברוך הבא לנתן יונתן !

הילה פלד: ברוך הבא ותודה לך שאתה כאן עימנו
עליי לומר, אני אוהבת את השירים שלך .
אתה פשוט נפלא ומרגש מאוד.

נתן יונתן: אני שמח להיות אורח בביתם של נחצ'ה וורד, לקרוא את שאלותיכם, ובעזרתה של הילה החיננית, לנסות להשיב ככל שאוכל.


סאביבית: קודם כל, רציתי להגיד שהיה לי הכבוד לפגוש בך בערב לנחצ'ה (ד"ש לו ולורד) והעונג כולו שלי.
השאלה שלי: האם אתה זוכר סיטואציה שבה השתמשו בשיר שלך בהפוך מכוונתך המקורית?

נתן יונתן: כמעט תמיד מתפרשים השירים לא לפי כוונת המשוררים.
איש איש והפירוש שהוא נותן לשיר. זהו סוד הקסם שבאומנות, שעושה אותה שווה לכל נפש.


מורן: אני תלמידת כיתה י"ב בבית ספר עמל א' ברמלה, ולפי שמועות שהגיעו אלי אתה אמור להגיע אלינו בזמן הקרוב… ברצוני לדעת אם זה נכון ואם כן מתי ?
תודה רבה !

natan-o3נתן יונתן: אכן, בשבוע הבא אני אמור להפגש עם כיתות בית הספר שלכם ברמלה. זוהי פגישה אחת מתוך כמאה וחמישים פגישות שכבר קיימתי בשנים האחרונות עם בתי ספר תיכוניים בכל רחבי הארץ.
נתבקשתי להיות סופר אורח ואמנם כאלה הן הפגישות.

נילי כרמל: נתן אהובי, שיהיה בהצלחה!

נתן יונתן: נילי, איזו הפתעה! בתוך זרם השאלות שבשבילי הן אנונימיות, מצאתי לפתע אותך ואת איחולייך.
ואני שמח עם זה שגם את שהקשבת לי כל כך הרבה שנים בין המשתתפים בשיחה הרחבה הזאת. תודה מכל הלב, ודרישת שלום לנטע ולתום.


מנחם פרי: את השאלות כבר שאלתי כשהתארחת באולפני רשת ג' בירושלים לפני זמן קצר, ולכן לא נותר לי אלא לאחל לך בריאות ואריכות ימים. את הצלילות והחיוניות שלך אני מאחל לכולנו. וכמובן שיהיה לך ערב מהנה בחברת חברי הפורום הזה והפורום השכן, אוהבים אמיתיים של שירי ארץ ישראל. ועוד דבר…אני מקווה שהילה תצליח לעמוד בקצב שלך…

נתן יונתן: המילים שלך מחממות את ליבי. כל אחד זקוק למילה טובה, ומשורר – יותר מכל אחד. תודה לך, מנחם.
הילה, לא רק שמצליחה לזרום עם הקלידים, אלא אפילו משרה שלווה וריכוז, ומאפשרת לי לבטא בתמצית את תשובותי.


אישה מוזרה: האם יש שירים (לאו דווקא מולחנים) הקרובים יותר ללבך? מצד שני, האם יש שירים שבדיעבד חשבת שאולי לא היית צריך לפרסם?

נתן יונתן: השאלה אינה מוזרה, אבל כולם היו בני, ואין לי העדפות מוחלטות. בכל עת אני נזכר בשיר אחר ואוהב אותו מחדש. את השירים שלא רציתי להדפיס השלכתי לסל, ואינני מצטער על כך.


מור גוטליב: היי.. הייתי רוצה לדעת איך הצלחת להגיע למה שאתה.

נתן יונתן: אם את חושבת שהצלחתי, אני מודה לך! איך הגעתי עד כאן – אלוהים יודע. כל כך הרבה פעמים חשבתי שאני כבר בקצה הדרך, והוספתי לנוע. אני אסיר תודה לאימי, זכרה לברכה, שמשחר ילדותי ועד ימיה האחרונים העניקה לי מה שרק אמהות כמוהה מסוגלות לתת.


אריוודרצ'י: השיר הנפלא והמרגש "במקום פרידה" (אם תלך עכשיו) – מה תוכל לספר לנו על השיר הזה? האם הוא נכתב במקור מנקודת מבט "נשית", או שהכנסת בו שינויים לאחר שנכתב?

natan-o2נתן יונתן: כן, נקודת המבט והדיבור של השיר הוא של אישה.
ברבים משירי מדברת אישה, לא שהתכוונתי לעשות כך אלה זה מה שהשיר רצה.
אומרים שיש במשוררים יסוד נשי דומיננטי.
אני מאמין שכמו בכל שיר ריגעי הפרידה הם היפים שברגעי האהבה.
והאמירה היומרנית: "אם לומר שלום אז בוא נאמר עכשיו" – היא איזו משאלת לב של אישה שיודעת בוודאות שאין מנוס מהפרידה, ומוטב לקחת את האחריות, כביכול על הפירוד, כדי לשמור על הגאווה והכבוד העצמי.


זוהרה: נתן יונתן ברוך הבא – וגם שאלה: איך אתה מרגיש כאשר מלחינים את השירים שלך? האם יש שירים שהלחן לדעתך לא מתאים למילים? כל טוב. זוהרה*

נתן יונתן: תמיד אהבתי לחבר את השירים שלי למנגינות, ושמחתי על כל מנגינה שהתחברה אל שירי. קשה לתאר מה בדיוק עבר עלי בכל שיר ושיר, אבל החוויה הזאת, המקסימה, תמיד ליוותה אותי בהקשיבי לשירים.
בוודאי שלא כל המנגינות מצאו חן בעיני.
לא ייתכן שהכל ימצא חן בעיני מישהו.


אריוודרצ'י: שאלה בקשר לשירים שהלחין גידי קורן: האם השירים האלה הם פרי עבודה משותפת שלכם, או שגידי לקח שירים "מוכנים" שלך והתאים להם לחן ?

נתן יונתן: לגידי קורן יש פרק חשוב ויפה במהלך שנות יצירתי.
אפילו מופע שלם של האחים והאחיות, הוקדש כולו לשירים משותפים.
מהם שגידי חיבר את המנגינות כמו: "אם זה קוצים כואב" (כמו בלדה), "אישה ממתינה בפינה".
היו שירים שזכו למנגינות אחרות לפני שגידי חיבר להם את מנגינותיו.
אהבתי מאד את הסיגנון שלו, ונהנתי מאד לעבוד איתו ועם להקתו. אחרי שנים רבות נותרו כמה משיריו כנכס חשוב בזמר העברי החי.
בהזדמנות זאת אני רוצה להזכיר לאלה שאינם יודעים כי גידי קורן הוא רופא ידוע שם שמקדיש את מיטב זמנו וכישרונו לגילוי תרופות למלחמה במחלות של ילדים.


זוהרה: נתן יונתן עוד שאלה מבתי שלומדת ספרות ושירה וכעת לא על יד הנט: איך השכול השפיע על היצירה שלך?
הבת שלי מחכה לתשובה. תודה. זוהרה*

natan-o1נתן יונתן: לזוהרה, על שאלתך האישית כל כך אינני חושב שאני האיש שנכון שישיב לך.
קוראים ומבקרי ספרות – ייתכן שהם מסוגלים להשיב עליה.
אובדן בני, ליאור, כמעט ושם קץ לטעם החיים, ואני מאמין שגם שירים שכתבתי- יש להם חלק ביכולת שלי להוסיף ולחיות.
קשה להניח שבשירי אדם שחווה את הנורא מכל -לא יהיו עקבות בשיריו.

זוהרה: נתן יונתן – בתי מוסרת תודה על תשובתך ומצטערת באם השאלה היתה קשה. ועוד שאלה: בתי פגועת הלם מאחד הפיגועים וכותבת הרבה מתוך כאב. היא מאוד רוצה לפרסם את שיריה. מה לדעתך הדרך לפרסום. תודה. זוהרה


הילה פלד: שמי הילה פלד ואני בת 25 מבאר שבע ומשוררת שמוציאה ממש בימים אלה את ספר השירים השני שלי שעוסק בביוגרפיה של חיי כאישה שנולדה עם מגבלה ברגליים כתוצאה מלידה וכאישה שסובלת ממחלת האימה, הפרעות החרדה. הייתי מעונינת לשמור עימך על קשר. והנה שיר שלי מתוך הספר החדש : אשיות מחודשת. מאת הילה פלד (שיר מצורף במקור).

נתן יונתן: קראתי את תמצית אישיותך כפי שתארת אותה. השיר שליווה את דברייך הוא במידה מסויימת המשך של הביוגרפיה שלך, אלא שקשה מאד לפענח את כל שורותיו, וודאי שקשה לקשר ולחבר ביניהם.


אישה מוזרה: שאלה אחת ממני: ידוע לכולנו שנחצ'ה הוא המלחין החביב עליך, אבל אילו עוד מלחינים אתה מחבב במיוחד?
ושאלה קטנה נוספת – האם כתבת מלים במיוחד ללחן מוכן מראש?

נתן יונתן: יש לי אהבות למלחינים שליוו את שירי במנגינותיהם, למשל: סשה ארגוב, שלמה ארצי, צביקה פיק, מוני אמריליו, מיקה קרני ועוד הרשימה נמשכת. אבל עם נחצ'ה עשיתי את כל הדרך ובקירבה אישית שאין דומה לה.


ilovemusic: ברוך הבא. יש לי שאלה קצת כבדה. כמשורר, האם אתה בכלל אוהב שמלחינים את שיריך ?
האם אתה מוצא שלפעמים המנגינה לוקחת את השיר למקום שלא אליו התכוונת ? או שהמלחין פשוט לא הבין את השיר ?
ושאלה אחרונה באותו נושא: האם חלק משיריך לא יהיה נכון יותר להקריא מאשר להלחין כדי שהמילים לא ילכו לאיבוד ?

נתן יונתן: כפי שכבר עניתי לשאלה אחרת, יש בי אהבה עמוקה לשירי זמר, ומשעה שהתחלתי לכתוב שירים גם חיברתי לכמה מהם מנגינות שלמדתי בילדותי.
אהבה זאת מלווה אותי עד היום. אין שום צורך לוותר על מנגינות לשירים כדי לפנות מקום לקריאת שירים ללא מנגינה.
העולם מספיק גדול בשביל להכיל את הכל.


גדי באום: לא בטוח שאוכל להתייצב ממש בזמן. אי לכך, בראשית דברי, ברוך הבא לנתן יונתן ובהצלחה לחברי הפורום ולמנהלות החביבות. ושאלה גם:

נתן יונתן, אלבום האוסף שלך , אשר טרם הספיקותי לרכוש אך מצוי בראש הרשימה שלי, כולל את מרבית שיריך המולחנים. האם אתה מרגיש שישנם שירים שלא נכללו ואשר היית רוצה שיהיו בו, או שירים שכלולים בו בלחן שונה ממה שחיכית לראות בו. תודה על תשובתך. ושוב בהצלחה. לכל הגורמים ממני גדי. אשתדל להגיע בחצי הדרך.

נתן יונתן: ברוך בואך אל חבורת המשתתפים בשיחה המיוחדת הזאת.
מארג התקליטורים שהכין לי ידידי, נחום היימן, בעזרת "הליקון"- הוא כל כך יפה, שאני מרגיש טעם לפגם לטעון כנגד מה שאין בו. לא ניתן כנראה להוציא לאור משהו מושלם, אבל באומנות יש לאיכות משמעות ששום כמות לא תשווה לה. ויש בו – במבחר- מן הטוב והיפה שנוצר ביני לבין מלחינים נפלאים במהלך של שישים ושלש שנים.


ישראל ויסברוט: ערב טוב לנתן יונתן (ולמארחיו החביבים). האם תוכל להרחיב על הקשר שנוצר בינך ובין שלמה ארצי, שהלחין, כידוע, כמה משיריך בלחניו הנפלאים ?

נתן יונתן: הרומן האומנותי שביני לבין שלמה ארצי, ראשיתו לפני יותר משלושים שנה.
ולא כאן המקום לפרטו. אבל באחד הלילות, בקיבוץ שריד, בילינו בחברתם של שירים ובשיחות אל תוך הלילה, ובסופו נתתי לשלמה את הספר "שירים לאורך החוף", שליווה אותו אותה שנה, ומתוכו גם הלחין כמה מהשירים היפים ביותר כמו: "הרדופים", "האיש ההוא" ושירים אחרים. אני אסיר תודה לחיבור שהזמן חיבר בינינו והוליד כמה מהמקסימים שבשירי הזמר העברי.

שומרון: בהחלט חיבור שהוליד שירים מדהימים. מי יתן וירבו חיבורים כאלו בישראל !
בתור מעריץ של שלמה הרבה שנים, הרשה לי לומר שהשירים שנולדו מן הזיווג הזה הם בין השירים היפים ביותר שלו, והאהובים ביותר עליי.


שומרון: ערב טוב לך נתן יונתן. קודם כל הרשה לך לאחל בריאות ואורך ימים ומי יתן ותזכה לחיות וליצור עוד שנים ארוכות. שאלתי היא בנוגע לשיר "דוגית שטה". אני מחבב את השיר הזה באופן מיוחד מימי ילדותי עת אימי נהגה לשיר לי אותו כשיר ערש.

לאחרונה, על רקע המצב, השיר הזה קיבל עבורי משמעות חדשה. אני מוצא את עצמי מזמזם לעצמי את השיר שוב ושוב ותוהה לפשר מילותיו בהם אני רואה מסר לקברניטינו.

שאלתי היא: האם אכן ניתן לראות בשיר מסר פוליטי כלשהוא (שהיה נכון אולי גם לתקופה בה הוא נכתב אך גם לימינו) , שמא היתה כוונתך שונה בתכלית השינוי ואם כך, מה היתה?

natan16נתן יונתן: תודה על האיחולים. השיר במקורו הוא "דוגית נוסעת", ובשום פנים ואופן לא "שטה". בעברית מקראית וגם בעברית של ימינו לנסוע אפשר גם במכונית, אנייה, מטוס.
בשום אופן לא הייתי רוצה שהשיר ישמש כמשל פוליטי. כמדומני שגם הפוליטיקה לא תפיק מזה שום תועלת, משום שהמלחים של הדוגית לא יתעוררו לעולם.
הם ישנים שינה קסומה, שאין לה פשר, אבל הם חלק מתוך חוויה, אולי אפשר לקרוא לה..רומנטית של איזו הפלגה או הליכה כמו: הליכתו של הילד הפוסע על החוף, שאין לה סוף, אבל יש לה משמעות, אותה משמעות שיש גם לחלום.
כל ניסיון לתרגם את השיר לפרשנות ריאליסטית, פרטנית, עושה לשיר מה שעושה דקירת מחט בבועה צבעונית.

שומרון: אכן , למה כתבתי שטה רק אלוהים יודע.. כנראה מהתרגשות …


דודה מותק: כמו בלדה – אם זר קוצים כואב, כמו שרוב חברי יודעים, הוא השיר האהוב עלי ביותר, לא רק מבין שיריך כי אם בכלל. יש הגורסים כי הוא בעצם שיר אבל, אחרים אומרים שיר אהבה, מה אתה אומר? איך נולד לו שיר נפלא כזה?

נתן יונתן: שיר זה נכתב בחורף של 1973 כשיר אהבה.
והראיה היא ששם כתוב "אם זה קוצים כואב" כי מי שטעם טעמה של אהבה יודע שהיא "זר של קוצים" ולא זר של וורדים.
אבל בסופה של אותה שנה, בסתיו 1973, שישה באוקטובר, פרצה מלחמת יום הכיפורים. וביום ההוא נפל ליאור, בני, בפיקוד על מחלקת טנקים בצפון תעלת סואץ.
השיר נדפס חודשים אחדים לאחר המלחמה והפך בתודעתו של העם לשיר זיכרון.

דודה מותק: תודה. תשובתך נתנה לי גושפנקא להמשיך לאהוב את השיר כל כך. על כל הפרושים שבו.


גיא: שאלתי היא האם אתה כותב רק כש"המוזה" נופלת עליך, או שאתה מוצא שעם השנים פיתחת מיומנות וטכניקה לכתיבה שאינה מצריכה השראה מיוחדת באותו הרגע ?

נתן יונתן: היי גיא. כתיבה, ראשיתה בהשראה, באיזו הברקה, באיזה ניצוץ קטן של מילים שהצטרפו זו לזו. אבל תהליך היצירה ממושך לפעמים מתסכל, לעיתים נמשך חודשים ושנים, ואל ההשארה וההברקה מצטרפת, כמובן, המיומנות, הניסיון המצטבר וכל השאר.

שומרון: אם אוכל להוסיף על שאלתך האם כתבת פעם שיר "מוזמן" ,שיר שלא בא מתוכך אלא הוכתב לפי פרמטרים שהוגדרו מראש? כמו למשל לצורך אירוע מסויים?

natan15נתן יונתן: כן, פה ושם "חטאתי" בכתיבה מוזמנת. אבל כשעשיתי זאת, עשיתי בלב שלם.
למשל: "אולי זה השלום" שכתבתי בשביל הטלויזיה ובעצם יצרתי אותו עם המלחין, סשה ארגוב, או שיר הזיכרון ביום השנה החמישי לרצח רבין, שחיברה לו לחן וביצעה אותו, ביצוע מדהים, אחינועם ניני. וכן כמה מהשירים אשר נחצ'ה ואני יצרנו לאירועים כמו: "יובל לקריית גת" או "שיר מצדה".


נילי כרמל: אנשים טובים באמצע הדרך
נתן, האם קיבלת את ברכתי?
נשיקות לנחצ'ה ולורד
נילי

נתן יונתן: נילי אהובתי
קיבלתי את ברכתך המפתיעה, והמרגשת. צריך כנראה מרחק כלשהו, אפילו מיהוד לפתח תקווה, ואפילו המסך המסתורי של האינטרנט, כדי לחזור ולהגיד את המילים הפשוטות והחשובות ביותר בחיים. וכמובן שגם שלחתי שלום לנטע ותום ונעים לי לחשוב פה מול המסך האילם, שגם את נמצאת אי שם בסביבה. שלך, נתן.


דודה מותק: שלום ושוב ברוך הבא לנתן יונתן והפעם שאלה בפי: ענית קודם לשאלתה של מורן (נדמה לי) , כי אתה עורך מסע הרצאות לתלמידי בתי ספר. האם במסגרת מסע הרצאות זה אתה קורא להם שירים שלך בלבד ומספר עליהם או משתמש גם בשיטת השמעת שירים מסוימים שלך שהולחנו? ואם כן באילו שירים אתה בוחר.

נתן יונתן: במסע הפגישות שלי עם הנוער של בתי הספר, אני משוחח על שירי ועל חיי. מנסה לספר אותם כאילו היו סיפור שיש בו התחלה, אמצע וסוף (לפי הגדרתו של אריסטו).
כלומר מנסה לגלות את מקורם של השירים בחיים ואת כוחם של השירים לתת השראה ומשמעות לחיים; לעשות את החיים, את הצער שבחיים ליותר אפשרי ואפילו להפוך יגון לשירה.
כמובן שאני מביא גם שירים אהובים של משוררים אחרים.


גדי באום: גדי הגיע. תודה נתן , על תשובתך לי קודם ועוד שאלה לי אם מותר: דובר כאן רבות על שירים שלך ולחנים שונים להם. האם קרה שבזמן כתיבת שיר ידעת מי יהיה מלחינו? ותוספת. נניח כי אני מלחין ידוע ומבקש אני להלחין שיר מסויים משיריך, התאות להקשיב? האם אני אמור לבקש את אישורך באופן ישיר או שעלי לפנות לגורם אחר כמו אקו"ם?
לתשובתך אייחל, גדי.

natan-bנתן יונתן: לא זכור לי שכתבתי שיר, וידעתי מי ילחין אותו, להוציא כמה שירים שנחום היימן ואנוכי נתבקשנו לחבר לאירועים חשובים ומרגשים. כל אדם שנחה עליו רוח הזמרה, רשאי להלחין כל מה שהוא רוצה, אפילו את ספר הטלפונים.
את הרשות הוא חייב לבקש רק אם הוא רוצה להבטיח את מלוא זכויותיו על השיר והוא מתכוון לבצע אותו בביצוע פומבי כלשהו. אשר לי, אני מקשיב תמיד לכל מנגינה ששולח לי או משמיע לי מלחין בין שהוא מוכר, מפורסם, ובין שזהו לחנו הראשון.
אף פעם אינני רואה עצמי שופט מוסיקאלי ליצירה כלשהי.
את אהבתי המוסיקאלית לשירים, אני שומר לעצמי.


רענן טאובר: שלום נתן ! אני וחבר שלי ניסינו להלחין כמה משיריך, וכשעשינו "מחקר" ועברנו על הרבה משיריך, מצאנו בהרבה מהם הקשר לים. האם היית קשור במיוחד לים שכתבת עליו כל כך הרבה ואם כן איזה קשר?

נתן יונתן: לרענן המלחין ערב טוב. נעים לי לדעת שאנשים צעירים כמוך, מתחברים באהבה אל שירי.
הים ממלא את שירי, גם כנוף וגם באין סוף של דימויים ומטאפורות. לא חייתי על שפת הים, אבל יש לנו אחד החופים הארוכים ביותר שיש לאיזושהי מדינה, וכמעט מכל מקום בארץ אתה יכול לראות את הים.
אבל גם זו איננה תשובה. לפי מה שלמדתי, אין קשר הכרחי בין מקום מגוריו של משורר לבין הנופים המאכלסים את שיריו.
וולט ויטמן והרמן מלוויל חיו באותו זמן ובאותו מקום: לונג-איילנד ומנהטן.
ווטמן כתב רק על היבשה והרמן מלוויל כתב על הים בלבד.


נילי כרמל: ברכה מתום

היי אבא גם אני רואה את מה שאתה עושה עכשיו ורק רציתי להגיד לך שיהיה לך בהצלחה!!!
באהבה תום!!!

נתן יונתן: תום שלי, אהובי, חשבתי שאתה במגרש הכדורסל ואפילו התקנאתי בך, שאני לא במגרש.
והנה אתה כאן, אצלי על המסך, ואפילו מחבק אותי במילים שלך.
תודה לך, תומיק, ולהתראות בבית.


listeningpuma: שלום נתן, ערב טוב. יש לי מספר שאלות:
1.האם הכתיבה נובעת אצלך מתוך דחף\ צורך פנימי לבטא את התחושות שלך באותו רגע?
אם יש שירים כאלה – האם כתיבתם "זרמה" יותר?
2.האם כשאתה ניגש לכתוב שיר יש לך בהכרח מסר או תחושה שאתה רוצה להעביר,
או שלפעמים אתה כותב בלי לדעת לאן זה יוביל?
3.האם העיסוק בשירה מקרב אותך לסוגיות חברתיות מוסריות או שאלות רוחניות פילוסופיות?
בהקשר לכך, מה מקומם, לדעתך, של אנשי הרוח בהשפעה (לכל הפחות בדיון הצבורי) בהנהגת המדינה?

נתן יונתן: יקירתי האלמונית, שאלות כאלה יכולות לגמור אותנו כליל, ואנחנו עוד רוצים להמשיך את הלילה.
אגיד מילים אחדות לשאלה האחרונה: המשוררים כמו אנשי רוח אחרים, משקלם בחיי הכלכלה, החברה והפוליטיקה, קטן מאד. אבל בחייו של עם, באיכותו המוסרית בהכרת ערכו ושליחותו, ביכולת ההתקיימות וההישרדות שלו במשפחת העמים- יש לשירה מקום מכריע וגורלי.


נתן יונתן: במקום פרידה…

הגיע הזמן להפרד על מנת להפגש שוב בשירים או בזמר העם או באחד המקומות שבהם אני נפגש עם קוראים.
תודה לכם על השאלות.
נילי תום ואולי גם נטע כבר בבית…עוד מעט ואני שב אליכם בגודל טבעי…יקרים שלי.
ואין כמו לשוב הביתה.
בואו ניזכר בסוף השיר "פלורידה": "הבית זה מקום שאם אתה חייב לשוב אליו, תמיד פתוחה בו דלת לקראתך"

חיים עמיר: לפגוש בך שוב היום
נעים לפתוח את הבוקר עם קולך – תמיד
ולהמשיך ולפגוש אותך גם פה – בעתיד
ד"ש לכוווולללללם!!!!!!!!!!

שומרון: תודה רבה לך , על הסבלנות, ועל שישים שנים של יצירה. מחכים לשישים הבאות…!

דודה מותק: אבל אם תלך עכשיו – דבר לא ישאר לי

ותודה תודה חמה ממני לנתן יונתן. השעתים שחלפו היו לי כל כך טובות ומשובחות .
תודה לורד, תודה לנחצ'ה, תודה לנילי ולילדים שהציצו ונהנו,
תודה מיוחדת להילה שלנו. שכמו תמיד התגברה על המכשולים והביאה לנו עוד ערב קסום.
תודה לכולכם השואלים, שתרמתם להצלחת הערב הנפלא.
בהודעה נפרדת תקבלו בשורה חדשה.
להתראות לכם
אני שלכם.

מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s