שירי זמר

נתן מנגן במפוחית את השיר "דוגית", בערב לכבודו ב"צוותא"

נתן מנגן במפוחית את השיר "דוגית", בערב לכבודו ב"צוותא"

נתן יונתן הוא אחד המשוררים המולחנים ביותר בזמר העברי. רבים משיריו – המוקדמים בעיקר – קסמו למלחינים ולזמרים בזכות המוזיקליות הפנימית שבהם. שיריו המולחנים מושרים בפי כול ואף זכו למספר רב של ביצועים וגרסאות כיסוי. הבולטים שבהם: שיר אהבה ישן (אניטה וחואן), חופים, שירים עד כאן, דוגית, כמו בלדה, על ענפי שיטה, יש פרחים, הרדופים ליד החוף, האיש ההוא, החול יזכור ועוד רבים. אך ברשימה מכובדת זו מופיעים בערבובייה שירים מסוגים שונים, שכדאי לעמוד על ההבדל ביניהם, ובעיקר – בדרך יצירתם, וזה מה שנעשה בשורות הבאות.

מילים למנגינות

נתן יונתן היה אדם מוזיקלי. הוא העיד על עצמו שמשחר ילדותו הוא זוכר שהרדיו היה פריט מרכזי בבית המשפחה. הוא גם הכיר בערך הנפשי החשוב שיש למוזיקה עבור האדם, בעיקר בעת קושי. כחניך וכמדריך בשומר הצעיר, ומאוחר יותר כמחנך בקיבוץ שריד, בתקופה שבה התרבות הרוסית שטפה את הארץ – ובייחוד את התנועה הקיבוצית – חיבר נתן יונתן מילים עבריות למנגינות רוסיות רבות, כדי שיהיה מה לשיר מסביב למדורה. מוטיבציה נוספת לכתיבת הנוסחים העבריים לשירים הרוסיים הגיעה מכיוונה של אשתו דאז, צפירה יונתן, אשר עבדה כמורה למוזיקה בקיבוץ, וחיפשה כל העת חומרים לתלמידיה. היא מספרת שהייתה קונה חוברות תווים בחנויות ספרים משומשים, מנגנת מהם מנגינות לנתן, והוא היה מחבר להן מילים. כך נולדו – עוד לפני קום המדינה – שירים רבים, כגון: דוגית, פרח של אור, שאון התותחים נדם, על ענפי שיטה, טוב ללכת בדרכים, אם נשוב אל נופייך, שם ילדה קטנה צוחקת ועוד. מידע נוסף על "השירים הרוסיים" של נתן יונתן, כולל אפשרות האזנה, ניתן למצוא בדף של נתן יונתן באתר "זמרשת".

קבוצה נפרדת של שירים היא קבוצת השירים ה"מוזמנים". שירים שמראש נכתבו על-מנת שיתאימו להלחנה או שירים שנכתבו בשיתוף פעולה עם מלחין. את ניסיונו ב"כתיבה מוזמנת" החל נתן עוד כחבר טרי בקיבוץ שריד, כשעוד נקרא נתן קליין. היה זה ב-1951, כשהועלתה בקיבוץ ההצגה "אחיי גיבורי התהילה" לרגל יובל 25 שנה לשריד. השירים שכתב נתן הולחנו ע"י אורי גבעון משער העמקים. ב-1953 הועלתה ההצגה בגבעת ברנר ועוררה הדים רבים בכל הארץ. לדוגמה, ניתן להזכיר את "דם שוטף ארצנו" שנכתב להצגה, בסגנון מאד לא יונתני.

מנגינות למילים

לקבוצה השנייה שייכים שירים המייצגים בצורה מהימנה יותר את השירה היונתנית, כמו אלגיה, שיירה שלנו, אהבת ערב, אם העולם, המשולח (שנות ה-50 וקודם לכן); חופים הם לפעמים, הרדופים ליד החוף, בסוף הדרך, החול יזכור, האיש ההוא, שוב החורף חורש את הים (שנות ה-60); פגישה על החוף, כל קיץ, כמו בלדה, ועמוק הים, אהבה במנגינת הלוי, יש פרחים, אניטה וחואן, מת אב ומת אלול, על גבול הים האחרון (שנות ה-70); והשירים המאוחרים (שנות ה-80 ואילך) כגון: צלילי קסטה רחוקים, את רואה צוענית, חולמים עלייך, ביד אוהבת, תני לדמעות, כצמרות שקטות ועוד.

האזינו ל"יש פרחים" בביצועו המקורי בפי צוות הווי נח"ל, עם הסולנית נגה אשד.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s